איך לגרום לילד לאכול בריא

אחד הנושאים המדוברים ביותר בשיחות של אימהות הוא כיצד לגרום לילד שלהן לאכול – לאכול יותר מבחינת כמות או לאכול מגוון רחב יותר של מאכלים. באופן כללי, נושא האוכל, יחד עם נושאי גמילה מחיתולים ושינה – אלה שלושת התחומים בהם אנחנו, ההורים, מרגישים שילדים שלנו "עושים לנו בית ספר."

"האם הוא כבר גמול?", "איך השינה שלכם?", "האם הוא אוכל? לא אוכל טוב? גם אצלנו זו בעיה..." – מוכר לכם? דווקא הנושאים האלה, להבדיל מאחרים, הם הרגישים ביותר מסיבה אחת – במצבים האלה הילדים שלנו "תופסים פיקוד" ומנסים להראות לנו "מי הבוס כאן!". אז בואו ננסה להבין למה.

ניקח יום לדוגמה. אנחנו מעירים את הילדים בבוקר וגם אם הם לא רוצים, בוכים, צועקים ומתנגדים, הם הולכים לגן, הם לובשים את הבגדים שקנינו להם וגם אם ישנן התנגדויות, הילדים יתלבשו בסופו של דבר. הם לא תמיד יודעים לאן לוקחים אותם, מה הפעילות הבאה שהולכת להיות ואם הם יהנו בה, מה בעצם זה אומר? זה אומר שלילדים יש הרבה חובות ולא כ"כ הרבה זכויות. הם תלויים בנו כמעט בהכל... חוץ משלושת הדברים הבאים:

• אוכל - מה שנכנס אליהם לפה;
• יציאות - מה שיוצא מהגוף שלהם;
• שינה.

בדיוק בנושאים האלה ילדים שלנו לוקחים שליטה ומנסים לנהל מאבקי כוחות. החדשות הפחות טובות הן, שזה כנראה לא ישתנה, הם ימשיכו לבדוק את הגבולות שלנו. מנגד, החדשות הטובות הן, שאנחנו יכולים לשים גבולות מאוד ברורים וחלוקת אחריות מאוד ברורה, קודם כל לעצמנו, מה שיפחית את מאבקי כוחות וישרה שלום במשפחה, האם זה אפשרי?

כן!

קיימת חלוקת אחריות מאוד ברורה (שלנו, להורים, היא לא תמיד ברורה) בין המאכיל לבין התינוק, פעוט ובהמשך - הילד, מושג, שלראשונה דברה עליו הדיאטנית האמריקנית אלין סאטר, מחברת ספרים רבים בתחום האכלת ילדים: תחום האחריות של ההורים - לספק את ה"מה", "איפה" ו-"מתי" לאכול, ותחום האחריות של הילד הוא "האם" ו-"כמה" לאכול. אני כבר יכולה לשמוע קולות של ההורים שאומרים – "מה פתאום?", "מאיפה הם יודעים, הם הרי רק ילדים?". התשובה היא, שהילדים יודעים, כי הם עדיין קשובים לגוף שלהם וסימניו, להבדיל מאיתנו, שדי איבדנו את היכולת הזו או שאיננו קשובים מספיק לסימנים של הגוף. הילדים יודעים כמה הם רעבים וכמה הם צריכים לאכול, על מנת להשביע את הרעב, וכשהם אינם רעבים, רוב הסיכויים, גם אם נאיים, נפחיד, נצעק, נבכה – זה לא יעזור, הם לא יאכלו.

האתגר שלנו, כהורים, הוא להבין את זה, לקבל ולתפוס פיקוד במה שבאחריות שלנו ואלה הדברים הבאים:

• לבחור את האוכל – לדאוג למזון איכותי, מכיל את כל אבות המזון שהגוף של הילד שלנו זקוק להם, על מנת לגדול ולהתפתח.
• להכין את המאכלים בצורה שהילד כן יסכים לאכול – צורה אסטתית, טעם טוב, הגשה נעימה, ארוחה משותפת.
• להפוך את הארוחה לנעימה וחווייתית – לאכול ביחד (מתי שזה אפשרי), זמן איכות עם סיפורים וחוויות מגן, בית ספר, עבודה, לתת לארוחה את המקום ואת הזמן, ללא טלויזיה ומחשב.
• להוות מודל חיקוי להתנהגות אכילה נכונה והרגלי אכילה בריאים – גם כשאנחנו אוכלים לבד, ללא ילדים, יש לדאוג לשבת ליד שולחן, לאכול מהצלחת, להתרכז בארוחה.
• לשים גבולות לגבי זמני הארוחות ולעשות קניות "בריאות" – עד שנגיע לזמנים בהם הילדים יוכלו לקנות את האוכל לבד, יש לנו הזדמנות להקנות להם הרגלי אכילה בריאים ונכונים, בכך שנביא הביתה מזון בריא ואיכותי.
• להקנות לילדים ביטחון וכבוד לגוף שלהם – הילדים לגמרי סומכים על כל מה שאנחנו אומרים (עד גיל מסוים), לכן חשוב שננצל את התקופה הזו להקנות להם ביטחון עצמי וידיעה שהם יכולים לשמור ולטפח את גופם על ידי יחס מכבד, תזונה בריאה ופעילות גופנית.

ומה באחריות הילדים? האחריות שלהם, נרצה או לא נרצה היא – האם לאכול וכמה לאכול? השאלה שאני נשאלת הרבה פעמים היא – " האם להכריח את הילד לאכול או לא?" התשובה שלי היא, שלרוב גם אם נכריח את הילד שלנו לאכול, מהר מאוד נווכח שלא השגנו בזה שום דבר, להפך, נכנסנו למלחמות מיותרות והפכנו את נושא האוכל למוקש, במקום שיהיה חוויה מהנה.

זה ברור לחלוטין שכאשר אנחנו מפעילים לחץ על הילדים לאכול, זה רק מכוונות טובות. כמו כל ההורים אנחנו רוצים שהילדים שלנו יגדלו בריאים, חזקים, ויקבלו ההזנה הטובה ביותר. אך מחקרים רבים מראים שככל שנפעיל יותר לחץ על ילד לגבי האוכל, נשיג תוצאה הפוכה. אז בואו נשקיע יותר אנרגיה במה שכן באפשרותנו לשפר ולשנות – ואלה איכות האוכל, הטעם, המרקם, המראה, הסביבה והאווירה שבארוחה.